אַחֲרֵי שֶׁלָּמַדְנוּ לִצְבֹּעַ חֵפֶץ עָגֹל בְּעֶזְרַת צְבִיעַת הָרִמּוֹן וְהַתַּפּוּז, אָנוּ מַמְשִׁיכִים לַשָּׁלָב הַבָּא – צְבִיעַת עֲנָבִים!עֲנָבִים הֵם חֲבוּרַת ‘כַּדּוּרִים’ יַחַד – צְבִיעָה מֻרְכֶּבֶת יוֹתֵר, הַדּוֹרֶשֶׁת תִּכְנוּן. תְּמוּנַת הָאֶשְׁכּוֹל הָעֶלְיוֹן לֹא נוֹתֶנֶת תְּחוּשָׁה שֶׁל עֹמֶק, וְאִלּוּ הָעֲנָבִים לְמַטָּה נִרְאִים אֲמִתִּיִּים! מַדּוּעַ? מִפְּנֵי שֶׁכָּל עֵנָב וְעֵנָב נִרְאֶה כְּמוֹ פְּרִי עָגֹל בִּפְנֵי עַצְמוֹ.כְּשֶׁאַתֶּם צוֹבְעִים תְּמוּנָה כָּזוֹ, עֲלֵיכֶם לְדַמְיֵן…